תפריט

המדריך המלא לנפגעי תאונות דרכים

תמונת נושא עבור: המדריך המלא לנפגעי תאונות דרכים

מדריך זה יעניק לכם את כל המידע הרלוונטי שלב אחר שלב, במטרה למנוע מכם לעשות את הטעויות שרוב נפגעי תאונות הדרכים עושים. קבלת פיצוי כספי מקסימלי מבוסס ברובו על תיעוד רפואי, נכות רפואית, ניסיון ויכולת משא ומתן. עוד כבר בתחילת הכתבה חשוב לציין כי ליווי צמוד של עו”ד המתמחה בתאונות דרכים ובתחום הביטוח הלאומי יביא למיצוי הזכויות וקבלת פיצוי גבוה, בתאונות קלות ובתאונות קשות.

למרבה הצער, תאונות דרכים מתרחשות מידי יום, וסבירות רבה כי אדם יעבור תאונת דרכים במהלך חייו. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים משנת 1975 הביא לשינוי יסודי בדיני הנזיקין בתחום תאונות הדרכים, במטרה לייעל את הליך התביעה והפיצוי, ולהבטיח שכל נפגע יקבל פיצוי בהתאם לנזקיו. בפועל, החוק אינו פשוט ובמקרים רבים ישנו קושי ממשי בהבנה האם מדובר בתאונת דרכים.

להלן הגדרת תאונת דרכים לפי חוק הפלת”ד התשל”ה 1975:

“תאונת דרכים” – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

החוק אינו פשוט והדרך לפיצוי עוד יותר מורכבת ולכן סמוך ככל הניתן לתאונה מומלץ להתייעץ ולהסתייע בעו”ד תאונות הדרכים ומימוש זכויות. גם אני, כעו”ד תאונות דרכים וכמנהל מחלקה גדולה העוזרת לנפגעי תאונות הדרכים, אשמח לייעץ 054-3696959.

יש לזכור, שרוב האנשים דנים בפגיעה בתאונת דרכים כפגיעה פיזית בלבד, אך ישנן מחלות רבות  (פגיעות מהתחום הנפשי, לחץ דם, סכרת פסוריאזיס וכיוב’) העשויות להיגרם עקב תאונת דרכים וגם בגינן ניתן לקבל פיצוי כספי. החוק קובע פיצויים ותשלומים שונים לנפגעי תאונות הדרכים ובמדריך זה נסקור את כולם.

קשה מאוד להתאושש מתאונת דרכים, ונפגעי תאונות הדרכים עסוקים בהחלמה, אך לצד זאת, עומדות לנפגע זכויות רבות שיכולות לסייע בשיקום, בהחלמה ובכלל לשם ניהול חיים תקינים לצד הפציעה, ועורך דין לתאונות דרכים יכול להקל מבחינת בירוקרטיות שונות. 

חשוב לדעת! במקרה של פגיעה או חבלה
מומלץ להתייעץ עם עורך דין על מנת לבדוק זכאות לפיצוי כספי.

מסמכים חשובים לצורך תביעת פיצויים:

לצורך הגשת תביעה ולשם קבלת פיצוי מקסימלי על הנפגע לאסוף ולשמור מסמכים חשובים שיסייעו בהליך התביעה. להלן סקירה של המסמכים העיקריים:

רישומי רופא – לאחר תאונה יש לשמור את גיליון המיון או רישום קופ”ח בו התלוננתם לאחר התאונה. יש לשים לב כי נרשם במסמכים אלו שנפגעתם בתאונת דרכים. במקרים רבים רופא המיון עסוק ואין לו זמן לרשום את פרטי האירוע, ובמקרים רבים בהם לא נרשם כי נפגעתם בתאונת דרכים יכולה להתעורר בעיה משמעותית במהלך התביעה. יש לשים לב כי בגיליון במיון נרשם כי מדובר בתאונת דרכים, וכאשר מדובר בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, יש לוודא שגם פרט זה נרשם.

בדיקות חשובות – רוב רופאי קופ”ח ובתי החולים מפנים לבדיקת רנטגן על מנת לשלול שברים ואינם שולחים לבדיקות הדמיה משמעותיות כגון MRI או אולטרסאונד. בדיקות אלו הנן חשובות ביותר ויכולות להוות הבדל משמעותי מבחינת הטיפול הרפואי וקביעת הנכות הרפואית ובהתאם גם חישוב הפיצוי הכספי שיתקבל בסיום התביעה של נפגע תאונת הדרכים.

אישור משטרה – לאחר תאונת הדרכים יש לפנות למשטרה ולדווח על התאונה ועל נסיבותיה. טרם פניה לתחת המשטרה יש להצטייד בביטוח חובה, רישיון נהיגה וכלל התיעוד הרפואי, דו”ח שמאי בגין הנזק לרכב ו/או קבלות בגין תיקון הרכב.

חוקרים פרטיים מטעם חברות הביטוח

חוקרים פרטים מטעם חברות הביטוח מופעלים ע”י חברת הביטוח הם פועלים בשיטות סמויות וגלויות במטרה לאסוף נתונים אודות נפגע תאונת הדרכים.

מטרת איסוף הנתונים של חוקרי חברת הביטוח היא לסייע לחברת הביטוח כאשר ישנן מחלוקות בנוגע לחבות, או כאשר ישנה מחלוקת בנוגע לגובה הנזק.

משימתו של החוקר הפרטי הינה לבחון את האירוע ואת אמיתות גרסת הנפגע.

החוקר הפרטי מבצע מספר פעולות שעליו לחקור, כגון שיחה עם הנפגע, בני משפחתו או חבריו, חקירת הכיסוי הביטוח ולעיתים אף מעקב סמוי אחר התובע.

יודגש כי לחוקרים הפרטיים אסור להתחזות לאדם אחר וכאשר הם משוחחים עם הנפגע או קרוביו, 

עליהם להצהיר על זהותם האמתית.

חשוב לציין כי סוכני הביטוח יכולים להיות מקצועיים ואדיבים, אולם פעמים רבות האינטרס שלהם אינו זהה לאינטרס הנפגע ועל כן, מומלץ ואף חובה לפנות לעורכי דין המקצועיים בתחום על מנת לקבל ייעוץ משפטי לגבי זכויות הנפגע כתוצאה מהתאונה ולא לשוחח עם חוקר פרטי. כמו כן, יש לתכנן את ההתנהלות מול חברת הביטוח בצורה מושכלת ולנקוט אמצעי ביטחון.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (התשל”ה – 1975) אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים ללא קשר למידת האחריות שלו לתאונה. תשלום הפיצויים נעשה על ידי חברת הביטוח שהנהג מבוטח בה.

קיימים מקרים מיוחדים המוגדרים בחוק, בהם חברת הביטוח אינה משלמת לנהג והוא מקבל את כספי הפיצויים מקרן מיוחדת לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

למשל, אם זהות הנהג שאחראי לפגיעה אינה ידועה או שהנהג לא היה מבוטח ולא היה בידיעתו שאין ביטוח. על מנת לקבל את הפיצויים המעוגנים בחוק מומלץ להגיש תביעה דרך עו”ד תאונות דרכים בעל ניסיון המטפל גם בביטוח לאומי. מומלץ להתייעץ עם עו”ד תאונת דרכים כמה שיותר מהר לאחר התאונה, למסור לו את פרטי האירוע ולקבל הדרכה מתאימה כיצד לממש את הזכויות המגיעות לכם מתוקף החוק. אשמח להעניק לכם ייעוץ טלפוני ללא עלות או התחייבות.

מה נכלל בתוך הגדרת תאונת דרכים?

ישנם סוגים רבים של תאונות דרכים – פציעה כנוסע באוטובוס / רכבת, תאונת אופנוע, תאונת טרקטורון, תאונה כהולך רגל, תאונה כנהג רכב פרטי, רכב משא ועוד. בעידן בו הרבה משתמשים באופניים חשמליים כאמצעי תחבורה – גם עולה הסוגיה אם זה נכלל בהגדרה, והנושא נמצא כעת בדיונים משפטיים. בין המקרים שצוינו כאמור, ישנם מקרים שאינם בהכרח עומדים בקריטריונים הרבים של תאונת דרכים – במקרים אלו יש לחקור את נסיבות האירוע, ולפי זה להחליט באיזו דרך לפעול (טיפים וכללים חשובים לנפגעי תאונות דרכים).

לכל פרט במהלך התאונה ישנה חשיבות, לכן לאחר תאונת דרכים יצירת קשר עם עורך דין מומחה לתאונות דרכים היא בעדיפות עליונה. עוד חשוב להבין שעשויה לקום זכאות לפיצוי גם כאשר התאונה אינה מוגדרת כתאונת דרכים, וזאת במסלול הנזיקין הרגיל (דרך חברות הביטוח, קרן הפנסיה, ביטוח לאומי ועוד). 

פציעות נפוצות של נפגעי תאונות דרכים

הפגיעות הנפוצות ביותר בתאונות דרכים הן פגיעות ראש,  פגיעה ברגל – שברים ברגל, קרע בגידים – כגון; קרע במניסקוס (MCL) או פגיעה ברצועות הצולבות (ACL) פגיעה בצוואר, “צליפת שוט” וכמובן פגיעה בגב ועוד רבים, אך אלו הנפוצים. הפגיעה לא תמיד מתאפיינת כפיזית, אלא יכולה להיות גם נפשית – חרדות, דכאון, הפרעות פסיכוסומטיות כגון; כאבי ראש, כאבי בטן, מעי רגיז, חולשה, תסמונות כגון פיברומיאלגיה או תסמונת כאב. במקרים חריגים גם הוכרו מחלות כגון פסוריאזיס, לחץ דם גבוה, התקפי לב ועוד.

ישנן פגיעות נוספות שיכולות להיגרם כתוצאה מתאונת הדרכים, לכן יש לשים לב כי הרופא רשם במסמכים שפגיעות אלו הנן כתוצאה מתאונת הדרכים.

כיצד נקבע סכום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

סכום הפיצויים לנפגע תאונת דרכים נקבע לרוב בהתאם לקריטריונים הבאים: שיעור נכות, גיל, כושר/פוטנציאל השתכרות, כאב, סבל, עוגמת נפש והוצאות כלכליות. 

בהגשת תביעה לפיצויים לחברת הביטוח או למוסד לביטוח לאומי, עבור נפגע תאונת דרכים, תכלול התביעה תחשיב קצר של התובע לגבי הפיצויים המגיעים לו על סמך הפרמטרים שהצגנו לעיל (“ראשי הנזק”).

לאחר הגשת התביעה ינסו עורכי הדין של שני הצדדים להגיע להסכמות לגבי גובה הנכות, בסיס השכר, הפיצוי בגין כאב וסבל וההוצאות הנוספות הנדרשות לנפגע, ולהגיע לפשרה מוסכמת. במקרים בהם לא ניתן להגיע לפשרה יפנו הצדדים לבית המשפט לצורך קבלת הכרעה ופסק דין לגבי הנזק שנגרם לנפגע והפיצויים המגיעים לו.

הכרעת בית המשפט מבוססת בעיקר על התחשיבים המוצגים לו ועל טיעוני שני הצדדים.

פעמים רבות אני נתקל בלקוחות שעוברים אלי מעורכי דין אחרים שלא ידעו להביא את הפיצוי למקסימום. לכן חשוב להגיע לעורך דין בעל ניסיון שיודע להתנהל מול חברות הביטוח. ההבדל בין קבלת מקסימום הפיצויים המגיעים לכם ובין תביעה המסתיימת בסכומים נמוכים, הוא קטן מכאן יש חשיבות לגורם המנהל את התביעה.

תאונת דרכים יכולה להיות מוגדרת גם כן כתאונת עבודה

במידה ותאונת הדרכים התרחשה בזמן העבודה, כשהיית בדרכך לעבודה, בדרך חזרה הביתה מן העבודה או במקרים מיוחדים אחרים, התאונה עשויה להיות מוגדרת כ”תאונת עבודה”. במקרה כזה קמה זכאות לפיצויים גם מביטוח לאומי וגם מביטוח חובה של הרכב.

בגין שלושת החודשים הראשונים עשוי הנפגע להיות זכאי לדמי פגיעה (במקרים שנקבע אי כושר/ ימי מחלה) ומעבר לתקופה זו יידרש הנפגע להופיע בפני וועדה רפואית. הללו יעבור הנפגע בפני וועדה שתקבע את דרגת נכותו. בהתאם לרמת הנכות תיקבע הגמלה/מענק לה הוא זכאי – הגמלה/מענק משולמת גם אם הנפגע חזר לעבוד.

אם אדם נפגע ונכותו אינה מאפשרת לו לשוב לעבודתו הקודמת (ובתנאי שאחוזי הנכות שלו הם מעל 10%) הוא זכאי גם להכשרה מקצועית. במהלך ההכשרה הוא זכאי לדמי מחייה מהביטוח הלאומי.

חשוב לדעת שביטוח לאומי הוא עולם שלם של זכויות שיש לדעת כיצד לפעול מולו. לכן אני ממליץ לכם לגשת לעורך דין, שפרט לניהול תביעות מול חברת הביטוח, עוסק גם בתחום מימוש הזכויות מול ביטוח לאומי.

רבים מעורכי הדין העוסקים בתחום תאונות הדרכים, אינם מבינים בתחום הביטוח הלאומי ולכן כאשר אתם בוחרים בעורך דין, חשוב לוודא שהוא מתכוון לייצג אתכם, במקרים המתאימים, גם מול ביטוח לאומי.

כך או כך, אני אשמח לייעץ לכם בשני התחומים.

קבלת מקדמה מחברת הביטוח

במידה ונפגעתם בתאונת דרכים ישנה אפשרות לקבל תשלום מקדמה (תשלום תכוף) מחברת הביטוח על חשבון הפיצויים. האפשרות לקבל “תשלום תכוף” מוסדרת בחוק ונועדה לסייע לנפגעים בתאונת דרכים להתמודד עם הנזק הכספי שנגרם להם בעקבות התאונה, זאת בזמן שהם ממתינים לסיום הטיפול בתביעת הפיצויים לחברת הביטוח, תהליך אשר יכול להימשך זמן מה. גובה המקדמה שתוכל לבקש מחברת הביטוח יחושב אם כן כצירוף של שני הפרמטרים: הוצאות רפואיות והוצאות מחיה. את התשלום תעביר חברת הביטוח בשני אופנים: סכום חד פעמי לכיסוי הוצאות ששולמו ובמידת הצורך גם תשלום חודשי קבוע לכיסוי הוצאות רפואיות והוצאות מחיה קבועות וידועות. 

אחרי כמה זמן מרגע התאונה ניתן לתבוע?

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ומעוניין לתבוע את חברת הביטוח לקבלת פיצויים, חשוב שידע כי הזמן מהרגע התאונה ועד להגשת התביעה הינו זמן מוגבל. תביעת פיצויים במסגרת תאונת דרכים הינה חלק מתביעת נזיקין, המתיישנת, על פי חוקי המשפט האזרחי, לאחר שבע שנים. הכוונה היא, שמבחינה משפטית, לאחר שבע שנים מעילת התביעה ועד התביעה, חלף זמן רב מידי, התביעה מתיישנת ואינה ברת תוקף מלבד מקרים חריגים.

טרם הגשת תביעה כנגד חברת הביטוח יש לתעד את מלוא הפגיעות הגופניות/נפשיות ולהגיש את התביעה רק לאחר שהנזק הרפואי התגבש וניתן להעריך את מכלול הפגיעות. לכן מומלץ מאד להתייעץ ולהיעזר בעורך דין לתאונות דרכים, אשר יעניק לנפגע הדרכה משפטית צמודה וידריך לאיזה מומחים ניתן וצריך לפנות לקבל יעוץ רפואי.

תהליך התביעה במקרה של תאונת דרכים

לאחר פגישה ראשונית עם עו”ד וקבלת הנחיות לאיסוף ותיעוד המסמכים הרפואיים וביצוע בדיקות רלוונטיות, יש לאסוף את כלל התיעוד לתביעה הכולל ביטוח חובה, רישיון נהיגה, רישיון רכב, תלושי שכר טרם התאונה, אישור משטרה.

לאחר הגשת תביעה  בדרך כלל  מנהלים מו”מ ומנסים להגיע להסכמות על מינוי מומחים או פשרה לסיום התיק.

אם לא הצלחנו להגיע לפשרה, התיק מועבר לביהמ”ש בשאלת החבות והנזק. תיק שיוצא להגנה   כולל  הליכים מקדמיים לרבות – משלוח שאלונים, מינוי מומחים או צירוף קביעת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. לרוב מתקבלת חוו”ד רפואית הקובעת את נכותו של התובע ובשלב זה מגישים הצדדים תחשיבים מוקבלים הצעת פשרה מביהמ”ש – בשלב זה מרבית התיקים התיקים מסתיימים. אם אין פשרה התיק נקבע להוכחות בשאלת החבות או הנזק, בהתאם לנסיבות התיק, במהלכם יש חקירה של העדים הרלוונטיים, חקירה של המומחים ושל חוקרי הביטוח ולבסוף מתקבל פסק דין סופי (לתהליך המלא לתביעת פיצויים עבור נפגע תאונות דרכים).

כיסוי הטיפול בבית החולים

אם אושפזתם או טופלתם בבית החולים לאחר הפגיעה בתאונה, אתם בוודאי שואלים את עצמכם מי יממן את הטיפול. התשובה היא: קופת החולים שלכם. לצורך זה תתבקשו להמציא אישור משטרתי על מעורבות בתאונה. את האישור מקבלים כשפונים (סמוך ככל הניתן לאירוע) ליחידת אגף התנועה של משטרת ישראל באזור שבו אירעה התאונה. יש להגיע אישית למשטרה על מנת למסור עדות יחד עם תעודה מזהה ופרטי התאונה (מי במעורבים בתאונה, היכן היא אירעה וכיצד). לצורך מסירת ההודעה למשטרה יש להצטייד ברישיון נהיגה, רישיון רכב, תעודת ביטוח חובה, תעודות רפואיות הנוגעות לתאונה.

בנוסף, אם המשטרה לא נכחה בתאונה יש לצרף ראיות המוכיחות כי לרכב נגרם נזק .

כיסוי הטיפול בקופת חולים – במידה ולא פניתם לבית החולים אלא לקופת חולים בעקבות הפגיעה, חשוב שתדעו: על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופות החולים חייבות לספק לנפגעי תאונות דרכים את כל הטיפולים אשר כלולים בסל השירותים. לקופות החולים אסור לסרב לתת שירות בטענה שחברת הביטוח צריכה לשלם. במידת הצורך חשוב שתעמדו על כך שמגיע לכם לקבל טיפול.

כיצד לבחור עורך דין לתאונות דרכים?

הניסיון עושה את ההבדל – בשיחה עם עורך דין פוטנציאלי המציע לכם את שירותיו, בחנו ובדקו כמה נסיון יש לו בתחום תאונות הדרכים. שאלות רלוונטיות לעניין זה הן: בכמה תביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אותו עורך דין טיפל? מה היו תוצאות אותן תביעות? האם אותו עורך דין טיפל בתביעה סביב תאונת דרכים שנסיבותיה דומות לתאונה אותה אתם עברתם וכן הלאה? זכרו, מעבר להכרת הלשון היבשה של החוק, עורך דין בעל ניסיון נרחב יוכל לספק לכם הדרכה והנחייה טובה יותר גבי ההתנהלות בפועל מול חברת הביטוח, ביטוח לאומי וכן הלאה

היזהרו מניגוד אינטרסים – בדקו האם משרד עורכי הדין שאליו פניתם מייצג גם חברות ביטוח או שהוא מייצג רק נפגעים בתאונות דרכים? מבלי לחשוד בכשרים כמובן, קל להבין מדוע קיים יתרון לבחירה בעורך דין אשר אינו עשוי להיות מושפע מניגוד עניינים אפשרי מול חברת הביטוח.

תשאלו את גוגל – כמו בכל תחום, כדאי לבדוק את שמו של משרד עו”ד, האם יש עליו המלצות או לחלופין ביקורות טובות פחות? כמו כן, האם יש לו אתר שנראה מקצועי ומצביע על ניסיון ובקיאות בתחום? גם בדיקה קצרה יכולה להעלות מידע מועיל.

אין חכם כבעל ניסיון – מכירים חבר שפנה לעזרה משפטית בתחום תאונות הדרכים? בדקו האם הוא ממליץ על עורך הדין שלו. שימו לב, ההמלצה על עו”ד רלוונטית, אך ורק אם מדובר בעו”ד שתחום ההתמחות שלו הוא נזקי גוף ותאונות דרכים.

בסוף זה עניין של כימיה – תנו משקל גם לתחושת הבטן שלכם. האם בשיחה עם עורך הדין קיבלתם את התחושה כי מדובר באדם מנוסה ובעל ידע? האם נראה כי הוא מקדיש לכם תשומת לב ומתעניין בפרטי המקרה? האם הוא מצטייר כאדם חסר סבלנות או טורח ומסביר לכם עד תום כל נושא ועניין? זכרו, תביעת פיצויים לנפגע תאונת דרכים עשויה להיות תהליך ארוך ומאתגר ולכן חשוב כי לצד הפן המקצועי הנקי, עורך הדין יעניק לכם תחושה נוחה של זמינות, מסירות, קשב, הוגנות והגינות.

חשוב לציין! במשרדים רבים קיימת התמחות בתאונות דרכים אבל לא בביטוח לאומי ולהיפך – כאשר שחשוב שיהיה ידע בשני התחומים בכדי להביא למיצוי זכויות (למדריך המלא כיצד לבחור עורך דין לתאונות דרכים).

שכר טרחה לעורך דין לתאונות דרכים

שכר הטרחה של עורך הדין לתאונות דרכים יכול להיות משקל משמעותי לסוגיית העלות – כלומר מה גובה שכר הטרחה שאותו עורך דין מבקש ממכם. עם זאת, בכל הנוגע לתביעות פיצויים לנזקי גוף לנפגעי תאונות דרכים, לסוגיית שכר הטרחה כמעט ואין משמעות. הסיבה לכך – תקנות לשכת עורכי הדין מגבילות את שכר הטרחה אותו יכולים עורכי דין לגבות במקרים של תביעות פיצויים על נזקי גוף לנפגעי תאונות דרכים. יתר על כן, על פי התקנות המחייבות, שכר הטרחה נקבע כאחוז מסוים מסכום הפיצויים אותו יקבל הנתבע בסוף התביעה, כך שבמקרה והתביעה מסתיימת בלא כלום, לא תידרשו לשלם לעורך הדין שכר טרחה כלל.

מאחר ותקנות לשכת עורכי הדין חלות ומחייבות את כל עורכי הדין, רף המקסימום לשכר הטרחה שנקבע בהן, הפך להיות סטנדרט נהוג בקרב הרוב המוחלט של עורכי הדין הפועלים בתחום תאונות הדרכים. יתר על כן, תוצר נוסף של הסטנדרט שנוצר הוא כי חברות הביטוח, מוסיפות לסכום הפיצויים המוסכם בין הצדדים, גם סכום נוסף לכיסוי שכר הטרחה של עורך הדין ולמעשה נושאות בעלות שכירת שירותיו. מצב עניינים זה מאפשר לכם בפועל לבחור את עורך הדין הטוב ביותר עבורכם מבלי להתחשב בסוגיית עלות השירות.

מקווה שעזרתי לכם להבין יותר על זכויותיכם ובכל ממקרה אני זמין תמיד לעזרתכם.

הנכם מוזמנים לקבל מידע ביצירת קשר עמנו או בירור עם הגורמים הבאים: עמותת אור ירוק ו- ביטוח לאומי נפגעי תאונות דרכים.

 

עורך דין גיא רינטוביץ׳

מנהל פורטל "פיצוי בדרכים"

אני, עו"ד גיא רינטוביץ', מנהל פורטל "פיצוי בדרכים", כאן בשבילכם כדי לענות על כל שאלה ולעזור לכל נפגע תאונת דרכים למצות את זכויותיו מול חברות הביטוח, ביטוח לאומי והרשויות השונות.

מלבד העזרה שאני מעניק בפורטל "פיצוי בדרכים", אני שותף בכיר במשרד מרקמן את טומשין, שהנו אחד ממשרדי הנזיקין הגדולים והמוכרים בארץ, בו אני מנהל את מחלקת נפגעי תאונות הדרכים.

לאורך השנים, ייצגתי וטיפלתי באלפי נפגעים עד לקבלת הפיצוי המקסימלי עבורם, ואשמח לחלוק את הידע ולעזור גם לכם.

כדי להתייעץ ישירות איתי ישירות צלצלו 054-3696959

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עברת תאונת דרכים?

השאר פרטים ועו"ד יצור עמך קשר בקדם